מה היקף תופעת הזיוף כיום?

לא ידוע. במשרד הפנים אין נתונים בנוגע לכמה תעודות מזוייפות קיימות כיום בישראל. למרות העדר המידע, “נתון” שכזה הובא פעמים רבות (ובלהט) כדי להצדיק לכאורה את הקמת המאגר: “יש כיום 350,000 תעודות זהות מזוייפות בישראל”.

גם אם נתון זה היה נכון, תעודת זהות חכמה בלי מאגר היתה פותרת את הבעיה בכ-99% המקרים (ואת האחוז הנוסף בו פקיד עשוי להנפיק תעודה מזוייפת עקב הונאה/שוחד/סחיטה/וכו’ עדיף היה לפתור באמצעות עבודת בילוש, ולא על ידי הפיכתנו למדינת בילוש כ”אמצעי יעול” ש”יחסוך” עבודה כזו).

למרות הכל – מופרכות הנתון הזה מעידה על רמת הרצינות של קברניטי המאגר, לכן חשוב לראות מה אומר על הנושא דו”ח מבקר המדינה 2010:

עמוד 1181

במכתב ששלח המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) ביולי 2008 אל מנכ”ל המשרד דאז, בנושא תזכיר החוק, ציין שלמרות הבקשות שהפנה למשרד ולמשטרת ישראל, טרם קיבל את המידע המבוקש בדבר “היקף תופעת ‘גניבת הזהות’ בישראל, שהיא אחד הבסיסים החשובים לצורך בהקמתו של מאגר ביומטרי”. עוד ציין שדברי ההסבר להצעת החוק אינם כוללים נתונים בעניין מספר האנשים שהתלוננו על כך שנעשה שימוש בזהותם בלי ידיעתם, ועל מספר האנשים שהשתמשו בזהות גנובה ונתפסו. בתגובה שלח מנכ”ל המשרד למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) מכתב ובו עסק בנושאים שהעלה. הוא ציין כי אין במשרד נתונים בעניין היקף תופעת “גנבת הזהות” וכי המשטרה הודיעה שתספק נתונים בנושא, אך טרם עשתה כן.

עמוד 1182

משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים כי אין בידיו נתונים כמותיים, ולו חלקיים, על הבעיות שהעלה כנימוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות הזיהוי של כלל האוכלוסייה – זיוף מסמכי זיהוי ותיעוד כפול – על שכיחותן ועל מאפייניהן. בהיעדר נתונים כאלה אין בידיו תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה.